קורות חיים
צבי (הרשי) איצקוביץ,' בנם של זיסל ודוד, נולד בשנת 1929 בעיירה טיאצ'ובה (טייץ) בחלק הקרפטו-רוסי של מחוז מרמרוש (שהיה אז בצ'כוסלובקיה.) הוא למד ב"חדר" ובבית ספר עממי. ב- 19 במרץ 1944 נכבשה הונגריה על ידי גרמניה והחל משלוח שיטתי של כל יהדות הונגריה לאושוויץ. מה- 15 במאי 1944 ובמשך שלושה שבועות, נשלחו כל היהודים שבחבל קרפטו-רוס להשמדה באושוויץ. ביניהם היה גם צבי איצקוביץ' ז"ל, שנשלח לאושוויץ עם משפחתו.
צבי שרד את מחנה אושוויץ, הועבר למחנות עבודה בגרמניה ושוחרר בתום המלחמה, לאחר ששהה במחנות עקורים, הצטרף לקיבוץ הכשרה ואימונים. ב- 11 ביולי 1947 העפיל ארצה באנייה "יציאת אירופה תש"ז" (אקסודוס). האנייה יצאה מנמל קטן ליד מרסיי ובה כ- 4,500 מעפילים. ב- 18 ביולי, מול חוף עזה, השתלטו הבריטים בכוח על האנייה, לאחר שפתחו באש חיה על המעפילים. מהאש נהרגו ארבעה ועשרות נפצעו, אחר כך נעה האנייה צפונה ובחיפה הורדו המעפילים לאניות גירוש. האניות החזירו את המעפילים לאירופה והם הורדו בכוח מהספינות ורוכזו בשני מחנות בצפון גרמניה. צבי עלה ארצה בשנית בשנת 1948 הצטרף לקיבוץ דפנה וגויס לצה"ל.
סיפור נפילתו
במהלך קרבות מבצע "דקל," הופעל גדוד 21 בפיקודו של אהרון רבינוביץ' (יריב) לכיבוש הכפרים באזור. בלילה שבין ה- 8 ל- 9 ביולי נכבש הכפר קוויקאת (כיום בית העמק) על ידי פלוגה ג' בפיקודו של דב ירמיה ובליל ה- 10 – 9 כבשה את הכפר עמקא (כיום מושב עמקה.) גדוד 71 של חטיבה 7 (שסופח ישירות לחטיבת כרמלי), תקף באזור אל-בירווה, בציר עכו-צפת. כן נכבשו שטחים נוספים באזור בירווה. כוח מחטיבת כרמלי, שאליו כאמור סופח גדוד 71 של חטיבה, 7 תקף ב- 10 ביולי 1948 את המשלטים באזור בירווה.
ההתקפה נכשלה וכוחות צה"ל נסוגו. שישה חיילים נעדרים נשארו מאחור, ביניהם צבי איצקוביץ' ז"ל, מפקדו אליהו טדרי ז"ל ועוד חמישה מחברי המחלקה. יומיים לאחר מכן, בהתקפה חוזרת, נכבשו המשלטים. שתיים מגופות החללים זוהו ונקברו בבית העלמין הארעי בקריית חיים ולאחר מכן נטמנו בבית העלמין הצבאי בנהרייה.
חודש וחצי לאחר מכן, נמצאו שלוש גופות נוספות ואף הן נטמנו בבית העלמין הארעי בקריית חיים ולאחר מכן נטמנו בבית העלמין הצבאי בנהרייה, גופתו של צבי ז"ל לא נמצאה.
באתר אית"ן נכתב כי: "קיימות עדויות לכך שצבי ז"ל נפצע בקרב וההשערה היא שגופתו הושארה בשטח במהלך הנסיגה" (הענף לאיתור נעדרים)