ראש קבוצה שמעון עמראני ז"ל

קורות חיים

בן רומיה ויוסף. נולד בשנת תרפ"ח בתל-אביב. לאחר שסיים בהצטיינות את לימודיו בבית-הספר "תלמוד תורה" החל ללמוד בבית-ספר ריאלי. אחר-כך עבר ללמוד במדרשה למורים בירושלים שאליה עברה, במרוצת הזמן, כל המשפחה. שמעון היה מבלה שעות רבות בשיחות מעמיקות עם אביו שנהג לכנותו בחיבה: "שמעוני".

בירושלים הצטרף לשורות האצ"ל וכעבור זמן קצר עבר קורס מפקדים. עם חידוש המאבק האנטי בריטי המזויין של ארגונו בראשית 1944 היה שמעון מראשוני הלוחמים. בשעת הנסיגה מן ההתקפה על מרכז הבולשת בירושלים ב-23.3.1944 נתפס על-ידי כוחות הבטחון הבריטיים, ואחר היאבקות קשה הוכנס אל תוך הבניין. הוא ידע שהבניין עומד להתפוצץ מן המטענים שהניחו חבריו אבל לא גילה דבר לשוביו כדי לא להכשיל את הפעולה ובכך סיכן את חייו. בדרך נס ניצל מפגיעה בשעת ההתפוצצות, אחר-כך נחקר וגם עונה קשה אבל לא גילה סודות. הוא נידון לחמש עשרה שנות מאסר שהופחתו אחר-כך לעשר שנים. בביתה-הסוהר היה אהוב על כל האסירים, דאג לעניניהם וגם ייצגם לפני השלטונות.

ביום י"ד באייר תש"ז (4.5.1947) יום פריצתו של כלא עכו על ידי האצ"ל, היה שמעון בין הבורחים. בעת הבריחה נפצע קשה תוך היתקלות עם כוחות צבא בריטיים ומת מפצעיו לאחר שש שעות. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין של שבי ציון הסמוכה לעכו.

פרקי חייו וגבורתו פרוסמו ב"זכרם נצח", ספר יזכור לגבורי הארגון הצבאי וכן בספר "עולי הגרדום" ובאלבום "דברי הימים למלחמת השחרור".