איך אמצא מלים בפי,
על מנת להגדיר
את אשר אחוש בקרבי.
כיצד נלקח בני היקר לי מכל?!
ללא עת ובמלוא קצב פריחתו.
אין באפשרותי להעלות בדעתי
בשמעי על מוח אחי.
אינני מאמין ולא אאמין
שאין בני בחיים.
הוא היה חי בתוך תוכי
ודמותו קיימת בקרבי.
כל זמן עודני חי,
בכל מקום ובכל עת
את אחי בני, אזכור.
אחיך יוסף