תפריט נגישות

טוראי בנימין דניאל ז"ל

בנימין דניאל
בן 23 בנפלו
בן מרקדה ומנחם
נולד במצרים - קהיר
בכ"ח בחשוון ת"ש, 11/10/1939
התגייס ב-אוקטובר 1961
שרת בנח''ל
יחידה: של"ת
נפל בעת מילוי תפקידו
בל' בחשוון תשכ"ג, 27/11/1962
מקום נפילה: כיסופים
באזור עוטף עזה
מקום קבורה: נהריה
חלקה: 2, שורה: 2.

קורות חיים

בן מנחם ומרקדה. נולד ביום כ"ח במרחשון ת"ש (11.10.1939) בקהיר, בירת-מצרים. עלה לארץ בשנת 1949. אחרי עלותו סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי בעכו ומשנמשך ללימודי-החקלאות למד לאחר- מכן בבית הספר החקלאי בנהלל ולבסוף בבית הספר הגבוה לחקלאות בעכו ("יד נתן"). השתייך לגרעין רביבים ועיסוקו היה בהדרכה חקלאית.

לצה"ל גויס באוקטובר 1961 ועבר קורס-קשר. כעבור שנה ומעלה, בשעת מילוי תפקידו ביום ל' במרחשון תשכ"ג (27.11.1962) נפל והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה. בשנת 1963 הוציאו חבריו לגרעין רביבים חוברת לזכרו.

קשה לספר על בני. לרוב התבלט כבחור שקט ומסתגר. על עצמו כמעט ולא דיבר. את החיים קבל כפי שהם.

על חבריו בעבודה התחבב בשקדנותו ונכונותו לבצע כל שנדרש ממנו. התענין במקצועו - עבודת המטעים, והוכיח יכולת טובה. בשיחתנו האחרונה שאל רבות על הנעשה בענף בכלל ובפרט, על חלקת החברים בה צריך היה להכנס כעובד קבוע. (עם פטירתו נשאר מקום פנוי).

עוד בטרם הכיר את חיי הקיבוץ לכל פרטיותם ועמקם נאחז בהם והעריצם. היה מוקסם מן החינוך המשותף עד כדי אידיאליזציה. לא היה מוכן לקבל כל בקורת עליו. הצטער שלא חונך בעצמו בקבוץ ורצה לסדר את אחותו בבית-ספר קבוצי - במשקנו.

אין ספק שהליכתו מאתנו אבידה קשה היא, למשפחתו, לגרעין ולמשק, מה עוד שלא היה בה הכרח.



איזי



בנימין נולד בקהיר - מצרים. בגיל עשר עלה לארץ וגר בעיר עכו. כאן קבל את החנוך היסודי.

תם בית-הספר העממי ובני יצא לחיים עצמאיים. עזב את חיק אמו ונשלח אל הפנימיה בבית-הספר החקלאי בנהלל. שם קבל את רוח ההגשמה. שלוש שנים בילה בין כתלי בית-הספר. עם תום שנות למודיו פלס לו דרך אל בית-הספר הגבוה לחקלאות - "יד נתן".

שנתיים עמל על מנת להיות מדריך חקלאי. בתום בית-הספר שמח ורב אושר היה. את ספריו השליך אל ארון הספרים, ניסה לשכוח את היום שבו היה תלמיד. כעת יוצא הוא לדרך - דרך החיים.

הוא שאף לחיות חיים סוציאליסטיים, חיי קומונה. את זאת מצא בקיבוץ רביבים. הגיעה עת גיוסו לאחר שלוש שנות דחיה. על מנת להמשיך בדרך מחשבתו התנדב לנח"ל. שנה תמימה שרת בצה"ל.

ושם נודע לנו סוד הגורל. הוא נלקח מאתנו במלאת לו עשרים ושלוש שנה. את דמותו לעולם נזכור ושמו בקרבנו יחיה לעד.





ההורים (אבא ואמא)

בניית אתרים: