גונדר דב "שמשון" כהן ז"ל

בתי הכנסת העתיקים של טבריה
בית הכנסת "עץ החיים" (אבולעפיה): בית הכנסת עץ חיים, מבתי הכנסת הקדומים והמפוארים ביותר בטבריה, נמצא ליד החוף, מאחורי אתר ההנצחה לבני טבריה שנפלו במלחמות ישראל. בית הכנסת הוקם על-ידי הרב חיים אבולעפיה, מחדש הישוב היהודי בטבריה ב-1740, על שרידי בית כנסת עתיק, שבו התפלל האר"י הקדוש. מקור השם בספרו של ר' חיים אבולעפיה "עץ החיים", שנדפס באזמיר. הוא נקרא גם "בית הכנסת הגדול" משום שנחשב למפואר ביותר, כעדותו של ר' י. בירב בספרו "זמרת הארץ", כי זהו בית כנסת "נאה ומפואר מאין כמוהו בכל ארץ-ישראל".
בית הכנסת חרב ושוקם פעמים אחדות. לאחר חורבנו ברעש של 1837 נשלחו שד"רים לאיטליה לאסוף תרומות לשיקומו. בשטפון 1934 חרב הבניין שוב, אך בשל מאורעות תרצ"ו, מלחמת העולם השניה ומלחמת השחרור, נתעכב שיקומו עד 1949. זהו בעיקרו בית הכנסת הנראה במקום כיום, אף שהוא בנוי על שרידים קדומים בהרבה. נפנה עתה צפונה ונמשיך אל "בית כנסת הסניור".
בית כנסת "הסניור": בית-הכנסת הוקם בשנת 1837, לאחר הרעש הגדול, על-ידי ר' חיים שמואל הכהן, המכונה "קונורטי", ומתוך יחס של כבוד כונה גם "הסניור". הוא קיבץ אלפי ספרי קודש וכתבי יד, מהם נדירים ויחידאיים. כיום נמצא המקום בפיקוחם של המוסדות ומופעל על-ידי משפחת ניניו, מצאצאי "הסניור".
בכניסה שלט המפרט את זמני הביקור באתר. ליד בית-הכנסת נמצא בית המגורים של המשפחה. הבית, הנטוש כיום, הוא ככל הידוע, הבניין הפרטי היחיד שנותר מהעיר העתיקה.
מולנו בתי-כנסת ומוסדות דת נוספים. כאן היה ליבו של הרובע היהודי שבעיר העתיקה. (הרובע היהודי השתרע בין כנסיית סט. פטרוס למסגד אל בחרי).


מתוך: טבריה וסביבתה, אריאל 53-54: בעקבות אתרי העיר העתיקה

זלמן וינוגרדוב