תפריט נגישות

גונדר דב "שמשון" כהן ז"ל

דב כהן
בן 32 בנפלו
בן סופיה ואהרון-לייב
נולד בפולין - קרקוב
בכ"א בטבת תרע"ו, 28/12/1915
שרת באצ"ל
נפל בקרב
בי"ד באייר תש"ז, 4/5/1947
בתקופת המאבק בשלטון הבריטי
מקום נפילה: עכו
באזור חיפה, כרמל וגליל מערבי
מקום קבורה: שבי ציון

קורות חיים

כיבוש מבצר עכו היתה גולת הכותרת בחייו רצופי-הקרבות של "שמשון" - אחד מטובי המפקדים הקרביים באצ"ל.

בקרקוב שבפולין נולד, ובה רכש השכלה יסודית ותיכונית. בשנת 1936 עלה ארצה כסטודנט באוניברסיטה, ובמהרה הצטרף לשורות אצ"ל, ונטל חלק פעיל בהגנת ירושלים וסביבותיה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה התנדב לחיל הקומאנדו, שפעל נגד כוחות ה"ציר" באפריקה. עד מהרה עורר דב, את הערצת כל החיילים שהכירוהו.

בקרב על קרן המבצר האיטלקי בחבש בכיבוש אמבא אלג'י ובקרבות רבים אחרים, גילה אומץ-לב וכושר לחימה נדירים. תודות לכך הועלה לדרגת רב-סמל - דרגה רבת-אחריות בחיל הקומאנדו. משהועבר ליחידות העבריות, השתתף כמעט ללא הפוגה בפעולות סיור, חבלה וכיבוש. עם תום המלחמה, חש למחנות הריכוז, כדי להגיש סיוע לניצולי ההשמדה ולהפיח תקווה בלבם.

את עתות הפנאי היה מבלה בקריאה, במשחק השחמט, בספורט ובכתיבת סיפורים ורשימות. בסיפורו "האחים שרוני שילמו בעד הכדורים" נתן ביטוי נפלא לשאיפה לנקום בחיה הנאצית. רגש-נקם זה שפיעם בלבו, חיזק את ידיו ועשאו לוחם ראשון במעלה. עטור תהילה ואותות הצטיינות שב ארצה, והתייצב מיד לעבודה באצ"ל. הוא מצא את מקומו בשורות הח"ק, כמפקד על ביצוע פעולות-קרב רבות. בשנת 1946 נתמנה כמפקד הח"ק בפתח-תקוה. באותה שנה פיקד על החבלה במטוסים בשדה התעופה בלוד. אחר כך שימש סגן מפקד הפעולה בפריצה לצריפין. בליל ההתקפות על תחנות הרכבת וגשרי מסילות הברזל, היה מפקד הפעולה באשדוד. בדרך הנסיגה כותרה יחידתו על-ידי כוחות האויב, ו-31 לוחמים נשבו. שמשון היה בין המעטים, שהצליחו להיחלץ מהכיתור.

...ושוב הוא יוצא בראש אנשיו לפעולות: בקרבת ראש-העין הוא עוצר רכבת במהלכה ומעלה אותה באש; אחר כך הוא משמיד את תחנת הרכבת בראש העין; בימי המצב הצבאי הוא כבר במחלקת התכנון ונושא באחת הדרגות הגבוהות באצ"ל. מדי לילה הוא יוצא להתקפות על מחנות צבא באיזור נתניה - חדרה, הנתון לפיקודו, ותורם בכך תרומה רבת ערך לשבירת המצב הצבאי.

בשעת הדיון על פריצת מבצר עכו, ברור היה לכל כי אין כשמשון מתאים לביצוע המשימה. הוא כבש את המבצר וקרא דרור ללוחמים. אולם, בחפותו על נסיגתם, שילם בחייו בעד חרותם.

הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין של המושב שבי-ציון.

בן 31 בנפלו.

שמו הונצח בספרים "זכרם נצח", "מעלות לוחמים", "החייל העברי", "חזיתות המזרח התיכון", "להיות חייל" ו"עולי הגרדום".

בניית אתרים: