גונדר דב "שמשון" כהן ז"ל

העיר העתיקה של טבריה נמצאת בעיר התחתית, בין האכסניה הסקוטית למלון גלי כנרת ובין רח' הגליל לים. העיר העתיקה נבנתה לראשונה בתקופה הצלבנית על-ידי טנקרד נסיך הגליל, אשר הקים כאן את בירתו. זאת להבדיל מהעיר הקדומה - מהתקופות הרומית, הביזאנטית והערבית - שהיתה הרוסה ברובה באותה תקופה.
טנקרד בחר להקים עיר קטנה יחסית, בחלק הצפוני של העיר הקדומה (ולא מחוצה לה, כפי שסברו בעבר, לפני החפירות האחרונות).
בשיא פריחתה השתרעה טבריה הקדומה (וחמת) לאורך 2.5 ק"מ בקירוב; מהשער הדרומי של חמת (כיום בתחום הגן הלאומי) ועד לאזור מלון "נהר הירדן", שם נחשפה החומה הצפונית של טבריה הקדומה.
העיר העתיקה השתרעה רק על חלק קטן משטח זה, כ-150 דונם (לעומת 800 דונם בקירוב של העיר הקדומה). ממדיה נותרו ללא שינוי כמעט מימי הצלבנים ועד המאה ה-18, בעת שדאהר אלעמר, השליט הבדווי של הגליל, הפך את טבריה למרכז שלטונו. הוא שיקם את העיר, חידש את חומותיה וביצרה היטב.
דאהר נאלץ לעמוד פעמיים במצור שהטיל על טבריה אויבו - פחת דמשק. העיר "ניצלה בנס" לשמחת יהודי טבריה, שקבעו את יום פטירתו של הפחה וסיום המצור ליום חג.
לאחר הסרת המצור החליט דאהר לבצר את "הגבעה הצפונית", שחלשה על העיר העתיקה, שממנו הופגזה העיר, והוא בנה עליה מצודה (להלן, מס' 1).
גבעת המצודה וסביבתה - מצפון וממערב ובכלל זה קרית שמואל והשכונות הסמוכות, שימשו כבית קברות נרחב בתקופות הרומית והביזאנטית ועד לתקופה הצלבנית. כאן נקברו במשך דורות תושבי טבריה ולכאן הובאו לקבורה יהודים רבים מרחבי הגולה.
בית הקברות נהרס ברובו, ובשטח עיר הקברות בנויות כיום שכונות מגורים.

מתוך: טבריה וסביבתה, אריאל 53-54: בעקבות אתרי העיר העתיקה

זלמן וינוגרדוב