היה היה לי אח ואיננו עוד
אח חנני ושחרחר
מדי פעם בפעם בא לבקרני
ולא בא בידים ריקות
היה זה יום בהיר
כאשר יצא לסיור ממנו לא שב עוד
הרבה דמעות זלגו מעיני
הלך אחי לעולם ולא ישוב עוד
יצא עתה למושב במקומך
מי יוכל למלאות את כל שאיפותיך?
האם יוכלו חבריך בלעדיך?
היכן נגזר הגורל המר נלקח הבן האהוב על כולם
למה הלכת מאתנו ולא תשוב עוד לעולם
למה עזבת את ביתך וחבריך שאהבוך
את משפחתך השארת ולא ידעת מה יעלה בגורלם
מה רב הצער מהרב היגון
עתה מי יביא שמחה לביתינו
כל מעינות האושר נלקחו מאתנו
בהלקח מאתנו אחי היקר
לא נשכח את השמחה ששררה בזמן היותך
וכעת?
מרים קליגר