"רובי היה מלא וגדוש בכל הנושא הצבאי. זה העסיק אותו מאוד. הוא היה ממש מאושר להיות בסיירת. הוא ממש חי את הצבא. היו לו בדיחות נפלאות. פעם כשיצאנו הביתה לחופשה סירב נהג המשאית לקחת יותר מעשרים ושנים אנשים. רובי חיסל את הוויכוח כשאמר ; 'מה יש?' במחסנית של קלץ' לא נכנסים 30 כדורים" 'רובי והקלץ' - ביטוי שהלך תמיד יחד. אולי גם חלם עליו בלילות. בחריקת שיניים טיפס ועלה בסולם הצוותי. בזמן קצר הגיע לכושר גופני ולכוח סבילות יוצאים מן הכלל. מההתחלה בלט בהשכלתו, בכושר ניתוח צירי ניווט ובזכרון טוב. הוא היה לוקח מפה, מצלם אותה בראשו ויוצא לדרך. הוא היה מטובי הנווטים שלנו. יחד עם זאת היה צנוע. הוא היה הולך מאחור ומניח לאחרים לנווט. ברגע שמשהו לא היה בסדר היה נכנס לתפקיד. רובי היה מפקד לדוגמא. הוא גם אהב לפקד. היה עושה זאת כמו נולד עם הפקודות בבטן - בטון הנכון, ברגע הנכון וברוח הנכונה. רצינו לשלוח אותו לקורס קצינים. רובי היה גא מאד בכך, אך לא הספיק. היה לו ביטחון עצמי יוצא מן הכלל. החלטותיו התבססו רק על השיקולים שלו, ללא כל השפעה של לחץ חברתי ודעת הרוב. לפעמים גילינו בו צדדים לא מוכרים. למשל: הוא אהב לצייר. פעם הלך לישון בין הגפנים, כי אהב את הטבע. רובי נורא אהב את הכלבה שלו, בכלל היה רב-צדדי מאוד".