רב"ט אריה זיסמן ז"ל

קורות חיים

בן ראובן וחוה. נולד ביום כ"ח בשבט תשט"ו (20.2.1955) בעכו כתאום לאחותו רחל. הם גדלו, שיחקו, חלו, דאגו זה לזו ופונקו תמיד יחד. למדו ביחד בבית הספר היסודי 'ביאליק' שבעכו וישבו על ספסל אחד. על כל נסיון להפריד ביניהם בבית הספר התקוממו והביאו את אמם. אבל, כאשר הגיעה העת ללמוד בבית הספר התיכון, החליטו ללכת בדרכים נפרדות, אחותו נשארה בעכו ואריה יצא לנהריה, ללמוד בבית הספר המקצועי 'עמל', במגמה של מסגרות מכנית.

אריה היה חניך בתנועת 'הנוער העובד והלומד'. בין ענפי הספורט "התמכר" לרכיבה על סוסים. היה חבר במועדון לרכיבה בתחנת-הניסיונות שליד עכו. שעות רבות בילה להנאתו באותה חוה, טיפל בנאמנות בסוסים, בהאכלתם ועסק בהדרכת רוכבים. בכלל היתה לאריה חולשה לבעלי חיים. לא פעם אסף כלב עזוב ברחוב והאכיל אותו. גם קופה היתה לו ידידה, לה הקדיש תשומת לב רבה.

שלוש שנים למד אריה בבית הספר המקצועי והתכונן לגיוסו לצה"ל. הדרך היתה ברורה לפניו, הוא ביקש להתנדב לחטיבת הצנחנים. כאשר נקבע לו פרופיל בריאותי נמוך במקצת, נלחם להעלות את הפרופיל. מכל מקום, לא נחסם לפניו השער אל מחנה הצנחנים, והוא חבש בשמחה ובגאוה את הכומתה האדומה. הוא עמד בתרגילים המפרכים של הטירונות, ובגמר הקורס לצניחה הורשה לענוד את כנפי-הצנחן. סיים קורס מ"כים כחניך מצטיין והועלה לדרגת רב"ט. במלחמת יום הכיפורים חצה עם יחידתו את התעלה ונלחם בסביבות איסמעליה. אחרי-כן התמקם בק"מ ה-101.

בתרגיל אימונים ברמת הגולן, ביום כ"ג באלול תשל"ד (10.9.1974), כשנה ורבע לאחר התגייסותו, נפל במילוי תפקידו. אחותו התאומה שירתה אז אף היא בצה"ל, בסיני הרחוק. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבנהריה. השאיר אחריו הורים ואחות.