קורות חיים
לזכרו של לוחם אמיץ, יקר וגאה, אסולין (אלה) אברהם.
בן יפה נולד, בן בכור למשפחת אסולין אברהם, קראו לו גם אלה בקרב משפחתו. ילד שובב ומלא שמחת חיים. כבר בגן בלט אבי בחיוכו הכובש, בגומת החן ובלבושו הקפדני הבלתי מתפשר. אבי סיים את ביה"ס היסודי "התומר" בעכו ואת ביה"ס התיכון "דרסקי". אבי תלמיד ממוצע, חמוד ושובב, מוקף חברים ומקובל מאוד בחברה, אהב לצחוק ולהצחיק, בחור חברמן. לקראת סיום כיתה י"ב אהב אבי "להבריז" עם כמה חברים וחברות לחוף הים, שם אהב לבלות שעות רבות בגלישה על גלים יחד עם חברו הטוב אביב בכר. אבי התגייס בחודש מרס 91' והתנדב לחטיבת גבעתי. הוריו חששו מאוד, אבי השתדל לשנות את דעתו, אולם, אבי היה כבר "מורעל" על גבעתי. הבחור הפתיע את כולם, לפתע הפך מנער עם עגיל באוזן וג'ל בשיער לגבר, לוחם וחייל רציני. עבר את מסע הכומתה והיה גאה מאוד בסגולה. יחד עם חברו בכר עברו השניים את מסלול הלוחמים. גם אם היה קשה לא התלונן, תמיד חייך ואמר: "שטויות, קטן עלינו…", הוריו היו מאוד גאים ומאוד חוששים. אבי מיעט לספר והרבה לחייך: "יהיה בסדר, שטויות…". בשבת האחרונה שהיה אבי בבית לאחר ארבעה שבועות בדרום לבנון, הספיק אבי לבקר חברים רבים ובעיקר את סבתא ממה, שהיתה מאוד יקרה לו ואליה היה קשור במיוחד. נסע ביום ראשון בבוקר ולא הספיק להתקשר לאמו ממטולה. ה"ספארי" שעליה נסע אבי, עלתה על מטען צד וחמישה חיילים נהרגו בינהם אבי. במותו הותיר את הוריו, שני אחים, אחות, משפחה המומה וכואבת, חברים רבים שמתקשים להאמין, חיילים ומפקדים כואבים.
ולא מלאו עשרים לנער! אבי יקר - לעולם לא תישכח מליבנו!!!