רב"ט יואל זפרן ז"ל

קורות חיים

בן איווט ועמרם. נולד ביום ט' בסיוון תשכ"ו (29.5.1967) בחדרה. כשמלאה לו שנה העתיקה המשפחה את מגוריה לעכו, שם למד בבית-הספר היסודי ע"ש ביאליק והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון 'דרסקי אורט'. יואל היה נער שנון וחברותי, שהצטיין בלימודיו והיטיב לארגן פעילות חברתית. הוא כיהן כראש מועצת התלמידים בבית-הספר. נוסף לכך עסק בפעילות בעלת אופי התנדבותי וטיפל בקשיש ערירי. יואל שאף להצטיין בכל התחומים, בעזרה לזולת וביחסים אישיים. היה חבר פעיל בתנועת הצופים, בגרעין שהקים את קיבוץ חרוב שבגולן, ושימש כמדריך ולאחר-מכן כראש שבט. הוא פעל במרץ לגיבוש חברתי אנושי ותרבותי בקרב חבריו.

כל מה שעשה עשה מתוך דבקות וצנעה מתוך יושר ואצילות נפש. הוא חלם לסיים את שרותו הצבאי, ללמוד רפואה ולעסוק במחקר, על מנת לשרת את האנושות.

בהגיע מועד גיוסו עזב את גרעין הנח"ל. הוא גויס לשירות חובה בצה"ל בחודש אוגוסט 1984 והוצב לשרת בחיל-הרגלים. יואל עבר קורס מ"כים והיה מפקד טוב, שנבחר להכשיר מ"כים.

ביום ח' בטבת תשמ"ו (19.12.1985) השתתף יואל עם יחידתו בתרגיל משימתי ב'אש חיה'. בעת סיום התרגיל וסיכום הלקחים, עקב אי-קיום נהלים מצד מפקדו, נפלט צרור לעברו אשר הרגו במקום. כל נסיונות ההחייאה לא הועילו. יואל הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בנהריה. הותיר הורים, שתי אחיות - רותי וחנה ואח - גלעד.

מפקד היחידה כתב בדברים לזכרו על תפקודו של יואל כמדריך מ"כים שהשכיל לטעת בפקודיו את האהבה לשירות. אופן תפקודו הביא להתקדמותו המהירה ועד-מהרה היה לסמל מחלקה, תוך שהוא מתגבר על מגבלות רפואיות. המפקד ציין במכתבו את אופיו הנעים של יואל ואת הוויתורים שהיה נכון לעשות על-מנת להישאר במחיצת פקודיו. מפקד המחלקה כתב בדברים לזכרו על כושר הפיקוד שלו, על הבנתו לנפשם של חייליו ועזרתו להם בפתרון בעיותיהם האישיות. סגן מפקד הפלוגה כתב לזכרו כי חשוב היה ליואל שהמשימות תבוצענה מכוח ההכרה והרצון ולא מכוח השגרה. הוא עמל על פיתוח האכפתיות אצל חייליו.

המשפחה הוציאה חוברת להנצחת זכרו ובה מכתב תנחומים מכפר חרוב למשפחה השכולה שנכתב בו, בין היתר, על היותו של יואל דמות מרכזית ופעילה וחבר מזכירות מקובל מאוד. אנדרטה לזכרו הוקמה במקום נפילתו.

יואל בחר לשרת את המדינה כלוחם, כמדריך. הוא נטל על עצמו כל תפקיד ומשימה, ונפל בטרם עת מפליטת כדור של מ"פ ביחידתו, בזמן סיכום תרגיל משימתו.

נפרדנו מבן, אח, דוד, חבר, לוחם ואיש מופת, אך לא מדרכו כאדם.

נישא את זכרו לעד.