קורות חיים
שלומי נולד ביום שבת 14.6.1986 בבי"ח אסף הרופא לדוד ורותי ירמיהו.
הוא היה הבכור מבין ארבעה אחים, אתי, נתנאל ויהונתן.
הוא גר כל חייו בשכונת רמת אליהו בראשל"צ.
שלומי למד בבית הספר היסודי ע"ש זבולון המר, חטיבת הביניים אבני החושן וחטיבת כרמים. בתיכון שלומי למד במקיף ה' ובכיתה י"ב היה תלמיד מצטיין בכיתתו.
מקטנות אהב שלומי מאוד לעסוק בספורט. בגיל 11 הצטרף שלומי לבית הספר לקארטה של סנסאי אריה ניקר. בגיל 13 כבר יצא לתחרות קארטה ארופאית בשוודיה. שלומי עשה חיל בלימודיו והשתתף בהרבה תחרויות קארטה ארציות. נשארה לו תקופה קצרה עד לקבלת החגורה השחורה.
פרט לקראטה, פיתח שלומי את תחביב המחשבים שהצטיין בו. הוא אהב מאוד לבלות עם חבריו במועדונים וליהנות מהחיים הטובים.
שלומי מאוד חיכה לגיוס לצה"ל ולכולם היה ברור שהוא יהיה קרבי. ביום 28.11.2004 התגייס, הוא התנדב לחיל השיריון ושרת כתותחן. מאוד אהב את השרות והחיל והתכוון להגיע לקורס מפקדי טנקים.
כול זאת למרות פציעות ברך וגב שהקשו עליו פיזית.
שלומי לא היה מוכן לשמוע על שום דבר שעלול היה להרחיק אותו משרות צבאי בצמוד לחבריו מהיחידה.
את שלומי כולם הכירו לפי החיוך הקבוע שהיה על פניו.
הוא היה צנוע ושקט, גם משפחתו הקרובה הופתעה לשמוע עליו דברים שעשה ואנשים שעזר להם צצו עם סיפורים על טוב ליבו לאחר מותו.
שלומי טיפח את תחביב המחשבים שהצטיין בו ואהב מאוד גם לבלות עם חבריו במועדונים ולהנות מהחיים הטובים.
במלחמת לבנון השנייה, ביום ט"ז בתמוז תשס"ו (12.7.2006), נפל שלומי בקרב בדרום לבנון. בבוקרו של אותו יום פתח החיזבאללה בהתקפה רבת היקף לאורך גבול לבנון וחטף שני חיילי מילואים - רב-סמל אהוד גולדווסר וסמל-ראשון אלדד רגב. המוצב שבו שהו שלומי וצוותו ספג הרעשה ארטילרית כבדה. כשנודע על החטיפה, ובהיותם במוצב הקרוב ביותר למקום האירוע, קיבל הצוות הוראה להיכנס לתוך לבנון ולעצור את רכב המילוט של המחבלים. הצוות התקשה להגיע לטנק עקב ההרעשה הכבדה, אך במאמץ אדיר והתעקשות נחרצת הגיעו אנשי הצוות לטנק, וביחד עם "נגמחון" התחילו לנסוע לכיוון לבנון. בעת הכניסה ללבנון הספיק הצוות לירות ולפגוע במספר עמדות חיזבאללה, אך במרחק קצר מאוד מהגבול ליד מאחז "כיפת הדגל" של החיזבאללה, עלה הטנק על מטען גחון גדול אשר השמיד את הטנק והרג את ארבעת אנשי הצוות במקום - ושלומי ביניהם. עם שלומי נפלו סמל-ראשון יניב בר-און, סמל-ראשון גדי מוסייב וסמל-ראשון אלכס קושנירסקי.
ביום 14.7.2006, בדיוק חודש ימים לאחר שחגג את יום הולדתו העשרים, הובא שלומי למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בראשון לציון. הותיר הורים, שני אחים ואחות. על מצבתו חקקו בני משפחתו את הכיתוב "חיוכך לעד נזכור, תמיד תהיה גיבור".
לאחר נפילתו הועלה שלומי לדרגת סמל-ראשון.
יהי זכרו ברוך