תפריט נגישות

סמל יצחק איציק שושן ז"ל

יצחק שושן
בן 20 בנפלו
בן רוזט ויעקב
נולד בעכו
בכ' בכסלו תשי"ד, 27/11/1953
התגורר בעכו
התגייס ב-אוגוסט 1972
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 14, גד' 79
נפל בקרב
בי"א בתשרי תשל"ד, 7/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: תעוז נוזל
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: נהריה
חלקה: 3, שורה: 3, קבר: 11.
הותיר: הורים, אחים ואחיות

קורות חיים

יצחק (איציק), בן רוזט ויעקב, נולד ביום כ' בכסלו תשי"ד (27.11.1953) בעכו. הוא למד בבית-הספר היסודי "התומר" והמשיך בלימודים על-יסודיים במגמה של מסגרות מכנית, בבית-הספר התיכון-מקצועי על-שם ג'ו דרסקי בעכו. בתום לימודיו היה זכאי לתעודת גמר ממשלתית.

איציק היה ילד עירני, בעל מרץ וסקרן. כשלמד בכיתה א', נהג להשכים קום והיה מראשוני התלמידים שהגיעו לבית-הספר. תלמיד שקדן היה, אהוב על מורים ועל תלמידים. לאחר שעמד בהצלחה במבחן הסקר, החליט להמשיך בלימודים במסגרת מקצועית. "יצחק היה תלמיד חרוץ, והשתדל להשיג ציונים טובים במיוחד במקצוע השרטוט", סיפרה אחת מחברותיו. חבר סיפר על יצחק שהיה שקדן, ויחד עם זאת מלא חיוניות ועליצות: "הוא לא היה ממושמע, רצה לעשות מהפכות, התנגד לנהלים המיושנים של בית-הספר, ותיכנן מעשי-קונדס. חרף כל אלה, היה אהוב על המורים".

יצחק היה חובב ספורט מושבע, השתתף בתחרויות ספורט שונות שנערכו בבית-ספרו וזכה במדליות על הישגיו הגבוהים. שלושה ענפי ספורט היו אהובים עליו במיוחד: שחייה, כדורגל וכדורסל. גם בפעילות הגדנ"ע השתתף, ובתחרות גדנ"ע ארצית שנערכה בצפת, היה שותף לזכיית כיתתו באליפות הכדורסל. הוא היה רקדן מצטיין, הצטרף ללהקת הרוקדים של עכו וגם הדריך את בני הנוער במחול.

מנעוריו היה מראשוני הפעילים במועצת הנוער של עכו, נבחר כחבר במועצת הנוער ותרם רבות לפעילות האמנותית והחברתית בבית הנוער העירוני. על מסירותו למפעל הנוער סיפרה אחת מחברותיו: "שאיפתו הייתה לקדם את הנוער בעיר. יצחק ארגן מסיבות מדי שבת, והיה בין אלה שחנכו את בית התזמורת". אחד מחבריו הקרובים הוסיף: "כשהיה צפוף בבית הנוער, היה איציק בין אלה שדאגו להעביר את הפעילות לאולם גדול יותר. הוא ארגן נשפים, הזמין אומנים ידועי-שם לנשפי חנוכה ופורים, יזם טיולים לאילת ולחרמון, שאף שכל פעולה תהיה מושלמת. אני זוכר כיצד חייך בסיפוק ואמר: 'אתה רואה, אשר, מה שאנחנו מסוגלים לתת לנוער!' וכל זה עשה בשעותיו הפנויות, בלא שנפגעו לימודיו מן הפעילות החברתית".

כל ימיו היה בחור אחראי, בן מסור להוריו, אח אוהב לאחיו ולאחיותיו וחבר למופת. כל מי שהכירו אהב אותו.

יצחק גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1972 והתנדב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות הטנק וסיים שם בציון גבוה (86). אחד מחבריו בצבא סיפר על מזגו הטוב: "בשעות מבחן התאמץ איציק, הפגין כושר סבל ועמד בכל הדרישות. אחר כך, בהפסקות, השתולל והתפרק בצחוק קולני, כשהחיוך איננו מש משפתיו. תמיד היה עליז, הזדרז להסיר מעליו את האבק במקלחת קרה כקרח". הוא היה אהוב על חבריו ביחידת השריון, מפקדיו העריכו אותו וידעו, שיבצע כל משימה שתוטל עליו בלא דופי. בראשית יולי 1973 נשלח בהמלצתם להשתלמות בקורס מפקדי טנקים ועשה חיל בכל האימונים, אך לא עלה בגורלו להשתתף במסדר הסיום של חניכי הקורס.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, נשלח יצחק מבית-הספר לשריון לחזית הדרום, ופעל כטען-קשר ביחידת טנקים, שלחמה בעוז בקרבות הבלימה נגד המצרים. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפגע ונהרג באש המצרים במהלך קרב שריון בשריון, שהתנהל ברכס "נוזל", בגזרה המרכזית של תעלת סואץ. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בנהריה. השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות. לאחר נופלו נקבע, שסיים בהצלחה את לימודיו בקורס מפקדי טנקים, והועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "יצחק ז"ל שירת ביחידה כטען. בקרבות הבלימה התבלט כאיש צוות מעולה. הכלי בו לחם יצחק השמיד כלי אויב רבים, ויצחק ז"ל דבק במשימתו, תוך גילוי אומץ והכרה בשליחות שמילא".

בניית אתרים: