תפריט נגישות

רס"ן רונן פרץ ז"ל

רונן פרץ
בן 26 בנפלו
בן ניקול וחביב
נולד בנהריה
בח' באדר תשל"ב, 23/2/1972
התגורר בעכו
התגייס ב-13.11.1990
שרת בחיל הקשר והתקשוב
יחידה: בה"ד 7
נפל בעת שירותו
בז' בטבת תשנ"ט, 26/12/1998
מקום נפילה: ישראל
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: אשה, בן, הורים, אח ושתי אחיות

קורות חיים

רונן נולד ביום 23.2.72. רונן הוא הבן השני מבין ארבעת ילדיהם של ניקול וחביב פרץ. רונן גדל בעיר עכו, למד בבית הספר היסודי ע"ש ח.נ. ביאליק ולאחר מכן בחטיבת הביניים ע"ש רוז.

בחטיבה העליונה למד רונן באורט-עכו במסלול בגרות מלאה - אלקטרוניקה ומחשבים. רונן התנדב במגן דוד אדום במהלך השנים בהן היה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. רונן עבר קורס חובשים מתקדם והוסמך כחובש תער"ן (תחנת עזרה ראשונה ניידת). רונן רקד בלהקת המחול העירונית "עופרים" בשנים 1990-1987 והיה מהדמויות הבולטות בלהקה. רונן הצטרף ללהקת המחול לשני סיבובי הופעות בגרמניה ובהולנד בשנים 1988 ו-1990, בהם ייצגה הלהקה את העיר עכו.

רונן התגייס לצבא ההגנה לישראל ב-13 בנובמבר 1990. רונן עבר קורס מסווג בחיל הקשר, סיים אותו בהצטיינות ונשאר בתפקיד הדרכה בבסיס ההדרכה החיילי. ב-27.10.91 יצא רונן לקורס קצינים בבית הספר לקצינים של צה"ל, סיים את הקורס בהצלחה והוענקה לו סיכת המ"מ.

לאחר סיום הקורס בבית הספר לקצינים החל רונן את ההשלמה החיילית של חיל הקשר, שהינה מההשלמות הקשות ביותר הקיימות בצה"ל. עם סיום ההשלמה, בתאריך 29.5.92 הוענקה לרונן דרגת סג"מ והוא שובץ לתפקיד קצין קשר בגדוד הנדסה בפיקוד המרכז - גדוד "אסף", תפקיד שהינו מהקשים ביותר, המצריך מקצועיות, יכולת ארגון, פיקוד וניהול יוצאים מן הכלל.

רונן ביצע את תפקידו כקצין הקשר של גדוד ההנדסה באופן יוצא מן הכלל. רונן הצטרף לפעולות מבצעיות של הגדוד וביצע יחד עם תפקידו כקצין קשר תפקידים אג"מיים בגדוד. במהלך שרותו בגדוד ההנדסה הכיר רונן את ענבר, ששרתה בגדוד כפקידת לשכה, מי שעתידה להיות אשתו ואם בנו.

מפקדו המקצועי של רונן, סגן אלוף ארנון זו-ארץ, קצין הקשר האוגדתי, המליץ על רונן כקצין מצטיין לרמטכ"ל וכך נימק המלצתו: "רונן ממלא תפקידו בהצטיינות יתרה וזאת תוך הפגנת מקצועיות וכושר פיקוד על החיילים".

מחלקת הקשר בפיקודו של רונן, זכתה בפרס המחלקה המצטיינת בגדוד".

רונן קיבל תעודת הצטיינות ביום העצמאות תשנ"ג ודרגת הסגן הוענקה לו ביום 4.6.93.

בתאריך 29.10.93 החל רונן את תפקידו כקצין הקשר החטיבתי של חטיבת חברון. רונן, למרות היותו קצין צעיר, זכה לקבל את התפקיד. רונן וחבריו הקצינים והחיילים, עשו ימים כלילות בפעילות מבצעית לצד מיטב יחידות הצבא והמשטרה, בימים קשים כימי הטבח במערת המכפלה.

בסיום תפקידו בחטיבה העיד עליו מפקדו דאז, אלוף משנה בני גנץ, מפקד החטיבה:

"רונן סיים תפקידו כקצין קשר חטיבתי, תפקיד קשה, תובעני ובגזרה רגישה. ביצע את תפקידו בצורה טובה מאוד תוך הפגנת מקצועיות, אחריות, סדר וארגון ונהלי עבודה שקטים וסובלניים".

לאור הצטיינותו יוצאת הדופן של רונן בתפקידים אותם ביצע, העניק לו אלוף פיקוד המרכז דאז, האלוף אילן בירן, את דרגת הסרן ביום העצמאות תשנ"ה, כשנה וחודש לפני המועד. בכך קבע רונן עובדה חסרת תקדים בצה"ל. בתאריך 21.5.95 החל רונן את תפקידו כמפקד פלוגת התקשורת בגדוד הקשר באוגדה סדירה - "עוצבת הפלדה" והשתתף באופן אינטנסיבי באימונים ובפעילות המבצעית.

רונן ביצע תפקיד זה, ככל האחרים, בהצטיינות. בתאריך 22.10.96 חזר רונן לבסיס ההדרכה של חיל הקשר כמפקד פלוגת צוערים בהשלמה החיילית, תפקיד אשר כרוכים בו אלמנטים מובהקים של פיקודיות, מתן דוגמא אישית וחינוך דורות הקצינים הבאים של חיל הקשר הן לערכים והן למקצועיות.

רונן פיקד על פלוגות צוערים בשלושה קורסי קצינים והכשיר כ-100 קצינים המבצעים כיום תפקידים מן השורה הראשונה בצה"ל. בשני הקורסים האחרונים תיפקד רונן גם כסגן מפקד קורס הקצינים. ראש ענף אימון מפקדים בבסיס ההדרכה של חיל הקשר, סגן אלוף מאיר לוי, כתב על רונן בראיון חתך:

"רונן קצין מקצועי המהווה דמות לחיקוי כמפקד. הנני סבור כי רונן נמנה על אוכלוסיית ה"קצפת" במסלול הליבה ואין לי שום ספק שעתידו מבטיח".

מפקד בסיס ההדרכה של חיל הקשר, אלוף משנה ארנון זו-ארץ, הביע דעתו על רונן במהלך תפקידו כמפקד פלוגת צוערים:

"רונן. קצין מקצועי המהווה דמות לחיקוי כמפקד. רשימתו האישית הן לצוערים, הן לסגל הקורס והן לענף עצמו ראויה לציון לשבח".

במהלך שירותו כמפקד פלוגת התקשורת בגדוד הקשר של "עוצבת הפלדה", ביום 4.9.96, נשא רונן את ענבר לאישה והקים בית בישראל. רונן וענבר התגוררו בראשון לציון. ביום 7.6.98, נולד סער, בן בכור לרונן וענבר. שמו של סער מהווה את ראשי התיבות של בני המשפחה סער-ענבר-רונן.

רונן וענבר היו למאושרים באדם והיו מקור אושר בלתי נדלה למשפחותיהם. רונן, במהלך כל שנותיו, היה האבן השואבת והדמות המאחדת את כל הסובבים אותו, חבריו ומשפחתו.

במהלך שירותו הצבאי היה רונן, למפקדיו, חבריו, פקודיו ומשפחתו, מושא להערכה והערצה.

רונן היה אדם שמח ובעל חיוך שאינו פוסק והיווה את הרוח השמחה בכל אשר הלך. עם סיום תפקידו כמפקד פלוגת צוערים, יצא רונן ללימודים אקדמאים באוניברסיטת בר-אילן, במסגרת תוכנית שירות בצה"ל. רונן ציפה לתקופה זאת בכליון עיניים, כדי שיוכל לשהות זמן רב יותר בחיק משפחתו.

ביום שבת, 26.12.98, ז' בטבת תשנ"ט, כשלושה שבועות בלבד לאחר שהחל את לימודיו, נהרג רונן בתאונת דרכים טראגית על גשר בר אילן, כאשר נהג שהגיע מהמפלס התחתון של מחלף בר אילן, איבד את השליטה ועף אל המפלס העליון של המחלף ופגע ברונן. רונן נהרג במקום.

כך תאר גודי, מפקד כוחות כיבוי האש ברמת גן, את התאונה במקומון "רמת-גן-גבעתיים": "דבר כל כך מוזר, נגד כוחות הטבע וההגיון, לא ראיתי בכל שנות העבודה הארוכות שלי".

לאחר מותו הועלה רונן לדרגת רב-סרן.

רונן הותיר אחריו אישה - ענבר, בן - סער, הורים - ניקול וחביב, אח - אשר ושתי אחיות - אתי ורויטל.

מעל הכל הותיר אחריו רונן חלל עצום.

משפחתו, חבריו וכל מכריו ממשיכים לחיות לאורו של רונן ושואבים כוח מדמותו.

בניית אתרים: