תפריט נגישות

סמל אריה גבע ז"ל

אריה גבע
בן 20 בנפלו
בן לאה ואברהם
נולד בפולין
בז' בכסלו תשי"ג, 25/11/1952
התגייס ב-פברואר 1972
שרת בחיל האויר
יחידה: י"ק 502
נפל בקרב
בי"ח בתשרי תשל"ד, 14/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: סיני
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: נהריה
חלקה: 3, שורה: 2, קבר: 11.
הותיר: הורים ואח

קורות חיים

אריה, בן לאה ואברהם, נולד ביום ז' בכסלו תשי"ג (25.11.1952) בביטום שבפולין ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1957. הוא למד בבית-הספר היסודי "וייצמן" בעכו, ואחרי-כן המשיך לימודיו חמש וחצי שנים בבית-הספר התיכון-מקצועי "בסמ"ת" בחיפה ובבית-הספר להנדסאים וטכנאים מיסודו של בסמ"ת ליד הטכניון, במגמה לאלקטרוניקה. הוא נבחר להישלח למגמת האלקטרוניקה כאחד משלושת התלמידים המצטיינים ב"בסמ"ת". כשעלתה משפחתו של אריה ארצה, היא השתקעה בעכו. לדברי חברו, היה אריה ילד ביישן וצנוע ולא הרבה להשתתף במעשי קונדס. הוא התייחס ברצינות רבה ללימודים, הצטיין במיוחד במקצועות הריאליים וסיים את לימודיו היסודיים כאחד התלמידים המעולים. היה לו זיכרון לא-רגיל ובכיתה ח' הוא השתתף בחידון ארצי על עכו, וזכה במקום השלישי. אריה היה חובב ספורט. הוא היה חבר במועדון הקליעה של הגדנ"ע בעכו וזכה בפרסים ראשונים בקליעה למטרה. כן היה חבר בחוג הסיוף של "הפועל" והגיע בו להישגים טובים. הוא אהב לשחק בכדורסל והרבה להתאמן ב"בולווקר" ולעסוק בהתעמלות, כדי לפתח את כושרו הגופני; כן היה שחיין מעולה. אריה היה מוכשר מאוד לעבודות-יד ובתקופת לימודיו בבית--ספר היסודי עשה עבודות מעץ, מנייר וממתכת, שהוצגו בתערוכות של עבודה-יוצרת בבית-ספרו. בבית-הספר התיכון הוא הרבה לעסוק בעבודות שונות בתחום החשמל והאלקטרוניקה, הוא אהב מאוד לשחק שחמט, היה שחקן טוב והקדיש זמן רב לקריאת ספרים ולפיתרון בעיות בנושא זה. מגיל צעיר ביותר התעניין בתעופה והיה יושב שעות ובונה דגמי מטוסים. היה לו אוסף דגמים זעירים שעמדו על השולחן ודגמים גדולים יותר שהיו תלויים באוויר ונראו כאילו בתנועה. אריה אהב לצייר ואהב לקרוא ספרים, במיוחד התעניין בגרפולוגיה. הוא היה חובב מוסיקה וניגן במפוחית-פה. כן אהב לטייל. מטבעו היה שקט ונחבא אל הכלים. למרות יכולתו הרבה, גם בתחומי החשיבה והלימוד וגם בעשייה בידיו, לא אהב להתבלט והמשיך תמיד לפעול בדרכו השקטה. כוח התמדתו היה לשם-דבר הוא היה יסודי מאוד והייתה לו סבלנות רבה ויכולת לעבוד קשה. הוא הצטיין בכוח-רצון עז וכשהחליט להשיג דבר, לא היה קושי ומכשול שיעמוד בפניו והוא השיג את חפצו. היו לו חברים רבים ומי שהכירו - חיבבו. לדברי חברו, אריה הרבה להשתתף במסיבות ובאירועים חברתיים, אך העדיף לא פעם לשבת בבית לקרוא וליצור, ולא לבזבז זמן. בשנת 1969 עברה משפחתו לכרמיאל ואריה טיפח בשקדנות את הדשא שליד ביתו. הוא היה בן למופת והתגאה בהוריו. אריה סיים את לימודיו כהנדסאי אלקטרוניקה ובעבור פרוייקט-הגמר זכה בציון 9. עד שגויס לצבא, עבד בעבודות שונות, וביניהן גם כמורה-מחליף בבית-ספר בכרמיאל.

אריה גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1972 והוצב לחיל האוויר. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס טכנאי מכ"ם נייד, הוצב כטכנאי מכ"ם ביחידת בקרה אווירית בסיני. בחופשותיו מהצבא תכנן ובנה מקלט-רדיו סטריאופוני, אך לא הספיק לסיים את המלאכה. לאחר שעבר השתלמות במקצועו, חזר ליחידתו. אף-על-פי שהוצע לו תפקיד הדרכה באחד מבסיסי החיל בצפון הארץ, העדיף לקבל תפקיד, שהיה כרוך בעבודה אחראית, מאומצת וקשה, דווקא בסיני. הוא עמד על כך משום שהרגיש, שבכך הוא מיטיב לתרום מיכולתו למען צה"ל ולמען המדינה. לדברי חברו בצבא, נודע אריה גם כאן בכוח התמדתו. הוא לא הניח תקלה עד שלא תיקנה. כן היה קם כל בוקר חצי שעה לפני האחרים כדי להתעמל כהרגלו מתמיד. כמו כן הרבה לשחק בכדורסל ומאחר שהיה גבה-קומה מאוד, נמנה עם החמישיה הראשונה של קבוצת הכדורסל של חיל האוויר. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, היה אריה בחופשה בביתו ומיד חזר ליחידתו בסיני, הוא התנדב לכל עבודה ולא נפנה לחפש מחסה אלא רק לאחר שסיים את העבודה.

ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14.10.1973), פגע טיל במתקן שבתוכו עבד אריה והוא נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין בנהריה. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה : "הכרנו את אריה כבחור שקט, טוב-לב חרוץ ופיקח. הוא ידע לקבל דברים, גם לא נעימים, בבגרות ובהבנה. על אריה סמכנו כולנו. עבודה שניתנה לו, היינו בטוחים שתתבצע בצורה הטובה ביותר, וביסודיות האופיינית לו. בין חבריו היה אהוד ואהוב ומעולם לא הסתכסך או רב עם איש".

יהודי קנדה (באמצעות משרד הדתות) תרמו ספר תורה לבית-הכנסת בכרמיאל; המועצה המקומית יסדה קרן מילגות לסטודנטים ע"ש אריה גבע, וכן קראה על שמו מגרש כדורגל.

בניית אתרים: