רס"ר יוסף עוזי עוז עוזבחרלי ז"ל

קורות חיים

בן ניסים ולונה, נולד ביום ז' באדר תש"ה (21.3.1945) באיזמיר שבתורכיה ועלה ארצה בשנת 1958 במסגרת "עליית-הנוער", הוא היה מרוצה מהחיים בארץ ומלא התלהבות ממנה. כשנתיים לאחר עלייתו לארץ. אמר לאחד מידידיו שהוא מתלבט בקשר לעתידו - שהרי בקרוב יצטרך להתגייס לצבא. לאחר שיצא מרשות "עליית-הנוער". חברו הציע לו ללכת לאחת הפנימיות הקדם-צבאיות. שבהן ירכוש מקצוע. מאחר שכבר בצעירותו התעניין בתעופה, נרשם יוסף לבית-הספר הטכני של חיל-האויר. כדי ללמוד מכונאות אוירונים, או אלקטרוניקה, בחיל האויר דרשו שמישהו יהיה אפוטרופוסו; הוא שאל את חברו אם יהיה מוכן לכך - והוא הסכים. חברו סיפר כי כאפוטרופוס לא היו כל קשיים. שכן יוסף היה תלמיד טוב ושקד על למודיו. תודות לחינוך הטוב שהתחנך בביתו וגם ב"עליית-הנוער".

יוסף גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1965. אחרי שהתחיל ללמוד בבית-הספר הטכני אמר לחברו שהוא מוכן להיות נשק. חברו אמר כי הנשקות אינו מקצוע מועיל בחיים האזרחיים לאחר שישתחרר מן הצבא. אך יוסף טען כי החייל זקוק לנשקים וכי הנשקות היא מקצוע מתקדם מאוד המשלב שרטוט טכני והרבה מאוד אלקטרוניקה; ומלבד זאת- בצבא אין מסרבים. החבר הודה כי: "לא היה לי מה לענות לו". חבר זה מציין את מסירותו של יוסף למשפחה ואת רגישותו, את היותו בעל מצפון ובעל אופי שקט ואהוב על הכל, יוסף סיים את הקורס והתחיל לשרת כנשק הוא היה מוכשר ואחראי, עלה מדרגה לדרגה התקדם בשלבים המקצועיים.

אותו זמן גם נשא לו לאישה את יעל, באחד מביקוריו אצל חברו סיפר לו יוסף כי שולחים אותו לארצות-הברית לתקופה של כשנה, כדי ללמוד "כלי" חדש, העומד להתקבל בחיל. היה לו סיפוק רב בעבודתו ובאחד ממכתביו סיפר כי מלבד רכישת ידע רב בעניינים חודשים הוא רואה הרבה ומבקר במקומות חדשים ומעניינים. כתום השליחות חזר לארץ והמשיך לשרת את החיל בנאמנות. במכתבו מציין החבר את כשרונו הרב של יוסף, את מרצו בעבודתו ואת שאיפתו לבצע את המשימות הקשות שהוטלו עליו היטב וביעילות.

יוסף היה אחד מעמודי התווך של הטייסת ומפקדיה. דאגתו הרבה לפקודיו ויחסו החם לאנשים הסובבים אותו הקנו לו שם כבוד ואהדה. ביום כ"ג באלול תשל"א (13.9.1971) מצא רס"ר יוסף את מותו בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה.