"בצער רב וביגון עמוק אני מודיעה על פטירתו בטרם עת של אהבת חיי, אבי ילדי, גילעד. הלוויה תיערך בבית העלמין הצבאי בנהריה בשעה 12:30 נשב שבעה בביתנו, רחוב רמח"ל (שביל הרותם) 34/4 ב' עכו."
כך כתבתי בהודעות...
אהבת חיי, קיימתי את מה שהבטחתי: נתתי לך למות בבית, במיטה שלך ליד המשפחה שלך (אני והילדים). אני מקווה שלא כאב לך, לא רציתי שיכאב לך.
אחרי שקראתי למשפחה שלך קראתי לאודי ודקלה כמה דקות אחר כך הם הגיעו. זו הייתה הפעם הראשונה שמשהו חיבק אותי... אתה זוכר כמה זמן דיברתי על זה שאני צריכה חיבוק? היו פה הלילה אודי ודקלה, שלומי, עדי ויניב. גם מלכה ויעל באו. הודעתי למורן והיא התקשרה לאוסטרליה להגיד לציפי... קרן לא מפסיקה לבכות. לאורטל היה ראיון עבודה והם חיכו עד אחרי כדי לספר לה...
מוריה הגיעה... היא דברה על הבגרות שיש לה יום רביעי... ושהיא מתכוונת ללכת... תומר עמד בצד ולא אמר מילה. גם אבי היה פה והיה עם פרצוף "תשעה באב" .
אבי ושי אסרף היו פה. וכן גם ונטורה... אבי אסרף אמר לי שהם דואגים להכול. שמעתי את אבי מדבר בצד בפלפון הוא אמר "נפטר בעת מילוי תפקידו"...
כל הזמן אמרתי שזה לא היה בתוכנית שלי... תכננתי להזדקן איתך ביחד, לעבור עוד כמה שנים לישוב קהילתי... זוכר את זה? בטוח אתה זוכר הבית בישוב קהילתי היה רעיון שלך...
רציתי להגיד לך תודה על זה שהחזקת מעמד שנתיים וחצי למרות שהייתה לך ההזדמנות לקצר הליכים... תודה על שני בנים מתוקים שרק אלוהים יודע איך אני אסביר להם את זה... קיוויתי שתחזיק מעמד עוד יום יומיים ושתזיז את העיניים שאני אראה לך שבוקעת לשי השן.
אבי אסרף נתן לנו בחירה איפה לטמון אותך. בכרמיאל בחלקה הצבאית אמרתי לו שזה רחוק לי מידי. בעכו בחלקה רגילה או בחלקה הצבאית בנהריה. בחרתי בנהריה... ככה שיהיה לך נוף מקסים של הים....
התקפלתי כמו כדור ורעדתי בזמן שהתקשרתי לאנשים... אני עדיין קצת רועדת. קיוויתי שיוציאו אותך מפה כמו שמראים בסרטים, אלונקה כמו של מד"א ושתהיה מכוסה מכף רגל עד ראש... הוציאו אותך בצורה הכי לא אנושית שראיתי, בתוך תיק ניילון כחול גדול... מיד סבבתי את הראש כדי לא להסתכל... זה הזכיר לי את רוז פיזם את היום שראינו בחדשות איך שלפו את התיק מהירקון....
מלאך שלי, נסיך שלי... תבטיח לי שתהיה איתי... אומרים שאלוהים לוקח אלי את הטובים ביותר. אתה היית הכי טוב שבעולם ואני אדאג שאורי ושי ידעו איזה אבא נפלא יש להם, אבא שחורר את הגוף שלו למען הילדים שלו. אני לא מכירה עוד אדם שהיה עוד פג רק כי הוא זכה לראות את הבן שלו נולד או משהו שיעשה טרכאוסטומיה כי אשתו הבטיחה לו שהוא יהיה איתה בחדר לידה ויראה גם את הבן השני שלו נולד. זכיתי בלוטו שקיבלתי אותך ומי היה מאמין שזה התחיל מ"מקסימום סטוץ".