תפריט נגישות

רס"ל אלי מזרחי ז"ל

רשימות לזכרו

דברי הספד

16.5.05



אלי בננו היקר



אלי היה ילד חייכן ומיוחד, שאהב מאד מוזיקה, ובגיל צעיר התגלה כשרונו בנגינה על פסנתר.

אלי עוד בילדותו ניחן בחוש קליעה מצוין, וכשהגיע לצבא ראו זאת מפקדיו, נשלח לקורץ צלפים והיה צלף ביחידת גבעתי בה הוא שרת, ונהנה מכל רגע של פעילות מבצעית שבה השתמש בכשרון שאתו נולד.

כאשר השתחרר פיתח אלי את החוש הטכני שלו, למד וסיים תואר הנדסאי מחשבים וחזר לצבא, אך הפעם לטייסת בחיל האוויר, כאיש מחשבים.

משחרורו ועד אותו ערב נורא שבו נפגע, היתה לאלי אהבה אחת שרק גדלה והתעצמה, והיא - לאופנועים ובכדי לראות את גודל האהבה הזו, היה צריך רק להקשיב לאלי ולראות את עיניו הבורקות כשעלה הנושא.

אלי למד בישיבת ההסדר במעלות, היה צנוע מאוד, ועזר רבות לסובבים אותו, היתה לו תמיד אמונה חזקה בקב"ה ושתכלית קיומנו בעולם הזה היא עבודת ה' ושהעולם הזה הינו פרוזדור בלבד, וגם בעת רכיבתו האחרונה, לא נפרד מהכיפה שנמצאה מגואלת בדם בתוך הקסדה.

אלי יקר, מרגע התאונה ועד שעת פטירתך, לא היה יום אחד, שבו נשארת לבד, מבלי שאחד מבני המשפחה היה צמוד אליך. בכל תקופת האישפוז, שנמשכה שנה וחודשיים ארוכים מאד, של צפייה, מתח והמתנה לגורלך, ניסינו לתת לך את הטיפול הטוב ביותר, הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית.

השמענו לך בכל יום שירים שאהבת, ואת הקלטות, מהנגינה שלך על הפסנתר כשהיית ילד. ניגנו לך בגיטרה ובאקורדיון, ושרנו לך שירים שאהבת, בכדי שמשהוא אולי יכנס, ויצור תחושת גירוי, שתעיר אותך מתרדמתך הארוכה.

ואמא שנתנה את החום, הליטוף האוהב ולחשה לך במשך שעות ארוכות, מילים חמות ואוהבות בכדי שתדע שגם כשאתה שוכב ללא תזוזה, אנו איתך, ואוהבים אותך, ושנעשה הכל כדי שהתקופה הזו תעבור עליך בקלות עד כמה שאפשר.

אנחנו לא היינו לבד, אתנו היו חבריך ליחידה, חבריו של גבי שתמכו ונשארו אתך בשבתות והמשפחה הקרובה.

בכל אותה תקופה הנחתי לך תפילין יד וראש, למרות שלא היית חייב במצוות. השמענו לך דרשות של רבנים, שנהנית לשמוע לפני התאונה. רבנים מכל הארץ וכל מי שהכיר אותך, וגם מי שלא הכיר אותך, התפללו כל יום לרפואתך השלמה.

מאחר ולא היית מחובר למכשירים, היינו מטיילים אתך באוויר הצח, וכן לוקחים אותך לתפילות בבית הכנסת, לשמוע קריאת התורה, קידוש והבדלה.

בתור ילד וכמבוגר עברו עליך תאונות נוספות, אך אתה כמו המזל שלך יצאת מהם ללא פגע כמו שור חסון, ולכן גם הפעם קיווינו וציפינו שבזכות התפילות והצומות הרבים שתענינה תפילותינו ברצון ותחזור אלינו במהרה שלם ובריא.

אך לא כך קרה הדבר, ויום לפני שרצינו לחגוג אתך את יום הולדתך ה-32 עם חבריך ליחידה, רצה הקב"ה אחרת ונלקחת מאתנו לעולמי עד.

גם בנשימותיך האחרונות, עדיין קיווינו שיקרה איזה נס ותחזור אלינו. זכינו אני ואמא, להיות לידך ברגעיך האחרונים ואמרנו לך ביחד "שמע ישראל".

אלי, אנחנו מקווים שכל מה שעשינו למענך היה לטובתך, ואם יש דבר שלא עשינו בלי ידיעתנו, אנו מקווים שאתה סולח לנו. כולם אוהבים אותך ומאמינים שאתה נמצא עכשיו בעולם שכולו טוב, ומצפים ליום שבו ניפגש שוב.

יהי זכרך ברוך

בניית אתרים: