תפריט נגישות

טוראי יוסף אשר ז"ל

ערב על יעקב כהן (מתוך עלון ההכשרה)


רנו שמים וגילי ארץ, כי יש אלוהים.
כי שוים החיים בחיים ויפה העולם כמו
שהוא באורותיו וצלליו;
כי נתנו האורות לשמוח בם והצללים
להתנשא עליהם;
כי דרך האדם למעלה, למעלה, למקום
שם החלומות ישאו לבבו והכוכבים ירמזו לו:
כי נכון פתרון לחלומות ונפלא הפתרון
ונעלה על כל דמיון אדם:
וגאולה יש ופדות מכל צרה ובחיק העתיד
ישועות צפונות ונחמות גדולות - כי
יש אלוהים.

מי הוא כותב שורות אלו? לרבים ודאי השם אינו אומר מאומה; מעטים שמעו שם זה ויש אפילו כאלה שקראו מספר יצירות של אמן עט זה. אך ביסודיות, מכירים אותו רק מעט. ומה חבל: רבות יכול להוסיף אדם זה, אמן זה, לאותו נוער שהגיע למסקנה שהספרות של ימינו טובה רק במידה שהיא ה"בסט-סלר" ועוד יותר יכול להוסיף לאלה הקוראים רומנים זולים.
יעקב כהן מחפש פתרון לבעיה שגדולי העולם מתלבטים בה - בעית האמונה. הוא הגיע לפתרון. "לשוא! - אין מפלט מן האמונה: הכופר באלוה מודה בשטן. הו אדם, עודך מפקפק? קום בחור!"
איני מאמין בקיומו של אדם שלא שאל את עצמו: "האמנם יש אלוהים? האין האמונה ויהיה נושאה אשר יהיה, אך שוא".
לכל המפקפקים כנ"ל הייתי מציע לקרוא את יעקב כהן.
זאת הסיבה להחלטה לנהל ליל שבת על הנושא "יעקב כהן".
אמן זה עוסק בכל צורות הכתיבה. שירה ופרוזה, מחזות דרמטיים ומחזות דמיוניים, סיפורים קצרים ותרגומים.
הנושא של ליל שבת היה היצירה "היא והאחרת". מהן שתי דמויות אלה? דמותן של שתי השקפות עולם, של שתי דעות מקובלות. "היא" הנה האמת החרישית; 'יש אלוהים'. דמות יפה להפליא, כה שקטה. כה נאה וטובה, כה נאמנה, נושא חלומותיו של המשורר ושל כל אחד מאתנו. היא מופיעה בעת צרה ומצוקה, היא מעודדת את בטחונך, היא הופכת אותך לאדם המתנשא על עצמו. "הוי, כי נתן לב שוחר לאדם ונפש לא תדע שבעה, כי נקוט תקט באשר לו ואל אשר אין לו תשוקתו".
ברגע בו התחיל להטיל ספק באמיתותה ובקיומה, תופיע השניה. האחרת. "מבטה ובת-צחוקה אמרו: אין אלוהים". אך היא טוענת: "אני האמת".
"האחרת" ממחישה את חיי ההוללות, חיים קלים, ללא תוכן, ללא ענין, חיים של התגברות היצרים וחוסר מחשבה, הנך מחולל עמה על פי תהום האבדון. אמנם את הסיפוק הרגעי מצאת, אך לאחר רגע נמוג הכל ומרירות נשארת בפיך. ויש כי תוך הוללות ושכרות תזכור שוב את רעתך הנאמנה ותרצה בה. אז תשמע מפי האחרת: גם אצלה לא תמצא את המנוחה עוד, אחרי אשר טעמת טעם נשיקותי". בעיני האחרת נשאר רק פתרון אחד: "פגיון הכסף". זה סוף ההוללות. שכח עצמך ודקור.
ואז תרצה בכל מאודך באחרת. ותמצאנה, רק חשוב עליה. ומה מאושר הנך לאחר שמצאת את מבוקשך - אותה אשר תמיד תבקש היות מבוקשת מחדש, תמיד תדרוש אהבה ראשונה. ומאושר הנך בחיקה. ואם יקרה, והגורל יזכירך את האחרת ותחשוב על יופיה כי רב, תשפיל עיניך מרוב כלימה. הלא לך "האמת". הלא מצאת את פתרון כל הפתרונות.
הנך מאושר אדם - מאושר באמונתך.

יוסי

בניית אתרים: