תפריט נגישות

גונדר דב "שמשון" כהן ז"ל

קורות חיים מספר יזכור


דב כהן בן סופיה ואהרון-לייב, נולד בכ"א בטבת תרע"ו (28/12/1915) בקראקוב שבפולין. בפולין סיים את לימודיו היסודיים והתיכוניים שהקנו לו גם את ידיעת השפה העברית. מנעוריו היה חבר בתנועת הנוער בית"ר וברבות השנים שימש כסגן מפקד הקן ומפקד דרגה א' (בית"ר הצעירה) בעיר מגוריו הורודובה. בשנת
1936 עלה לארץ ישראל לאחר שנרשם ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים. בצד לימודיו באוניברסיטה המשיך פעילותו בבית"ר ובסוף 1937, בעיצומם של מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט התגייס לפלוגת העבודה של בית"ר בנחלת יצחק שליד ירושלים ("פלוגת הכביש") ובה שירת, בין השאר בנוטר.
בדצמבר 1939 התגייס לצבא הבריטי והוצב לחיל החפרים, הוא נשלח לחזית צרפת ושם עשה, במסגרת יחידתו בבניית שלוחה של מסילת ברזל בחבל ברטאן. אחר-כך היה מראשוני המתנדבים ליחידה קרבית שהוקמה באותו זמן בשם "קומנדו 15". כבר בתקופת האימונים הקשים בחיילי הקומנדו התחיל דב מתבלט בהישגיו.
הוא הגיע שני במסע רגלי מאומץ של 145 ק"מ ב-19 שעות, לרבות חציית תעלת סואץ בשחייה בחגור מלא, גם בהתבלט כקלע מעולה במקלע "ברן" ובתת מקלע "תומפסון", אבל בעיקר הצטיין כחבלן. כשרונו הטבעי להתמצאות בנופים פראיים עמדו לו אחר-כך בקרבות שערכו אנשי הקומנדו נגד האיטלקים. בחזית אריתריאה. הוא השתתף בפעולות מבצעיות רבות, בגבול אריתריאה-חבש, מקום בו ניסו האיטלקים לעצור את הסתערותם של צבאות בעלות הברית. הוטל על הגדוד לכבוש הר נישא ותלול. שהיה נקודת מפתח
בחזית כולה. בקרב קצר לאחר העפלה מייגעת אל ההר חוסלו אנשי המשמר האיטלקים בהתקפת-פתע וההר נכבש. דב זכה לציון לשבח על חלקו במבצע זה.
לאחר סיום הקרבות בחזית זו הועבר - עתה בעל דרגת סמל - לשרת באחת מפלוגות חיל הרגלים הארצישראלי (ה"באפס"), שבועות אחדים עשה במחנה האימונים המרכזי בצריפין ושם הדריך טירונים בתרגילי-סדר, אך לא מצא סיפוק בתפקידו. הוא התנדב לשרת ב"פלוגה הגרמנית", שהוקמה באותו זמן כדי להסתנן לעורף הכוחות הגרמניים במדבר המערבי, לשבש את פעולתם לתקוף מפקדות ולחבל במתקנים. תקופת-מה עשה בטוברוק ובבנגאזי ואחר-כך חזר לחיל הרגלים בארץ.
עם קום הבריגדה היהודית בספטמבר 1944 הועבר אליה עם יחידתו ובסוף ינואר 1945 יצא לחזית המלחמה באיטליה. במחנה האימונים של הבריגדה בפיוג'י התבלט כמומחה למוקשים ואחר-כך נטל חלק בקרב האחרון של הבריגדה - קרב החצייה של הנהר הסניו - וזכה בעיטור על חלקו בקרב זה. בתום המלחמה באיטליה היה דב מיוזמי הקמתו של גרעין-התיישבות לחיילים חברי בית"ר וכשהגיעה שעתו להשתחרר מינוהו כנציגם לפני מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית.
הוא השתחרר מן הצבא בדצמבר 1945 ובראשית 1946 חידש את הקשר עם מחתרת האצ"ל הנתונה אז בעיצומו של מאבקה האנטי-בריטי המזויין. בזכות ניסיונו הקרבי הועלה מיד לדרגת מפקד ואחר זמן קצר, ב"ליל המטוסים" עמד בראש ההתקפה על שדה התעופה הצבאי בלוד. לאחר ההצלחה במבצע זה צורף דב לחטיבת התכנון של הפיקוד הקרבי וניתן לו הכינוי המחתרתי, "שמשון".
ב-2.4.1946 עמד בראש אחד הכוחות ששלח האצ"ל לחבל במסילת הרכבת באשדוד. לאחר השלמת המשימה נתגלו הלוחמים במהלך נסיגתם, על ידי כוחות בריטים שפתחו עליהם באש וכיתרום. שלושים ואחד מתוך שלושים ושלושת הלוחמים נעצרו. שניים הצליחו להימלט בזחילה: דב ועוד לוחם שהצטרף אליו. שאר השבויים נשפטו ונשלחו לכלא, על דב הוטלה המשימה להוביל כוח לשחררם משביים והוא החל מתכנן את הפריצה לכלא ירושלים, אך ביצוע התכנית נדחה. משום שהעצורים הועברו לכלא עכו. אז תוכננה הפריצה לכלא עכו ודב נתמנה כמפקד הכוח הפורץ מן החוף. בי"ד באייר תש"ז (4/5/1947) פרץ בראש כוח חברי האצ"ל לכלא עכו ושיחרר ארבעים ואחד אסירי אצ"ל ולח"י, אך בדרך נסיגתם נתקלו בחיילים בריטיים שחזרו מרחצה בים. הללו שמעו את הדי ההתפוצצויות ומיד הציבו מארב ללוחמים. כיתרו אותם ועקב כך התפתח קרב-יריות. בקרב זה נהרגו תשעה מן הלוחמים והאסירים, שמונה פצועים נשבו ועמם נשבו שבעה אחרים. דב כהן נפל מתבוסס בדמו שעה שחיפה על חבריו הנסוגים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין של המושב שבי-ציון הסמוך לעכו.
שמו הונצח בספרים "זכרם נצח", "מעלות לוחמים", "החייל העברי בחזיתות המזרח התיכון" "להיות חייל" ו"עולי הגרדום".

בניית אתרים: