ביום ה', ב' אדר א' תש"ח (12.2.48) ב-9:30 לפני הצהרים יצאו מעפולה עובדי ההשגחה על הרשת, ובתוכם ישראל לוי ואברהם זלוטניצקי, לתקן הפרעה בקו מתח גבוה 66 ק"ו ירדן - שרון. הם נסעו במכונית משורינת של חברת החשמל נהוגה בידי קלמן גלר. כ-6 ק"מ מעפולה נפגשו עם משמר ההבטחה שהיה מורכב מארבעה שוטרים בריטיים ושני שוטרים ערביים עם מכונית משורינת של המשטרה. ההפרעה נמצאה ע"י העמוד מס. 1191 באדמות כפר המרצחים אום-אל-פחם שליד ואדי ערה. כל ששת שרשרות המבדדים של העמוד היו שבורים. בסביבה לא נראה כל דבר חשוד. שקט שרר בכל.
*
העובדים הוציאו ממכוניתם ציוד וכלים והביאום אל העמוד הנפגע שהיה במרחק 20 מ' בערך מהכביש. קלמן גלר נשלח עם המכונית חזרה לעפולה, בלוית אחד השוטרים, כדי להביא מבדדים נוספים. לא עברו רגעים רבים ושוטר הצביע על ערבים ששוטטו בגבעות מסביב בתנועה חשודה. בהתיעצות עם הסרג'נט האחראי הוחלט לחזור מיד לעפולה. אך החלו העובדים לאסוף את הכלים ניתך עליהם מטר יריות. ישראל לוי ואברהם זלוטניצקי נפגעו. שני העובדים האחרים הצליחו להגיע למכונית המשורינת של המשטרה בה מצאו מחסה. גם נהג המכונית המשורינת של המשטרה נפגע קל, ואחד השוטרים השיב אש במקלע.
ישראל לוי, שכדור פלח את חזהו, נהרג במקום. זלוטניצקי היה פצוע קשה. המכונית המשורינת ניסתה להתקרב לזלוטניצקי, אך לא היתה כל אפשרות לצאת ולהגיש לו עזרה כי האש שניתכה מן הגבעות נמשכה בכל תקפה ללא הפסק.
*
זמן קצר לפני שהחלו היריות עבר בכביש משמר צבאי. משמר זה הודבק כ-4 ק"מ מהמקום ולבקשת סרג'נט המשטרה חזרו החיילים ונכנסו בקרב עם הכנופיה. תחת חפוי אש כבדה העבירו את זלוטניצקי למכונית המשורינת ולאחר נסיעה של 2 ק"מ העבירוהו לאמבולנס שהביאו לבית חולים צבאי בדרום הארץ. משם הועבר לבית-חולים בתל-אביב. זלוטניצקי סיפר כי שעה שהלכו לבקש את עזרת הצבא עטו הערבימ מן הגבעות, שדדו את אקדחו וגם את אקדחו של לוי. לפני שהסתלקו, נורה זלוטניצקי שנית, בידו.
גויתו של לוי נמסרה לנו במשטרת לג'ון. זלוטניצקי התאבק עם המות כשבוע ימים וביום 21.2.48 יצאה נשמתו.
נהגנו קלמן גלר נרצח כעבור חודש ימים בעכו ביחד עם שלושת חבריו בדרכם לחדש את אספקת החשמל לנהריה ובנותיה.
חבר